לפרטים התקשרו
052-3989144

אישתי האם תינשאי לי מחדש .

בנצי ופזית הגיעו לתהליך זוגי לאחר 25 שנות נישואין .רמות-נפתלי-155-Small

את תחילת הדרך הם עשו בצורה טיפה קשה של מריבה .

כפי שבנצי הגדיר זאת " עבר ביננו" חתול שחור " .

 פזית חשבה אחרת ואמרה זה עמוק יותר .

זה לא  רק "החתול" זה מערכת היחסים .

הוא לוקח אותי כמובן אליו .

הוא אנו מסתכל ורואה אותי, את כאבי את התחושות שיש בי .

אני כמובן מאליו נמצאת שם בתמונה .

זה כמו השמש שעולה כל בוקר באותה שעה באותה זווית ואתה כבר לא מתרגש ממנה .

אתה פשוט  נשאר לישון .

 כך שיתפה פזית את הרגשתה .

בנצי בהתחלה לא הבין ,והחל להתרעם .

ופזית ענתה אתה רואה שוב אתה מגיב באותה צורה .

וכאן היה המקום לעצור לפני שתפתח מריבה .

 הוא תמיד מתלהם, הוא תמיד מתפרץ למילים, הוא מגיב בצורה חדה,

הוא לא נותן לי לסיים משפט, אני מרגישה שאיבדתי את מקומי בזוגיות .

וכאן עצרתי את פזית ושיקפתי לה " הוא תמיד " !!!!  האם אין רגעים שזה לא קורה בהם ?

פזית עצרה לרגע וחשבה , ואמרה פעם בעבר זה לא היה כך, עם השנים הפכתי למובן מאליו .

 אני עדיין אותה האימא, מכינה, מבשלת עושה נושאת בשתי משרות .

דואגת לבית ולילדים אבל ….

הערכה כבר מזמן אני לא מקבלת .

בנצי ופזית שניהם בני  42 הורים לשלושה  ילדים . (17,15,8)

 "אני מתקשה להמשיך כך,  אני לא יכולה לחוש לא שווה ".

אני מרגישה כי לא מעריכים אותי .

שאני לא /שווה בין שווים .

שפעם הייתי מושא להערצה וכעת אני סתם עוד אישה .

זה מתסכל אותי

זה גורם לי לחוויות לא נעימות והתגובות שלי בהתאם .

 מהי הערכה עצמית? 

זוהי תחושת המסוגלות, היכולות , והאמונה האישית של אדם על עצמו, האדם שיאמין בעצמו יוכל להגיד לעצמו בנקל

 "אני אדם ראוי ושווה בזכות עצמי".
אנחנו  כבני אדם מפתחים הערכה עצמית חיובית או שלילית מגיל ינקות.

 

"ישנם תינוקות שנולדים עם תכונות מזג המאפשרות להם להתמודד עם העולם בצורה פשוטה ובלתי מפחידה ,

יש להם יכולות לקחת סיכונים והם סקרנים ולא נבהלים מחוויות חדשות בדיוק ההפך הם מרוגשים עד כלות והם בעלי ערכה עצמית גבוהה ובטחון עצמי.

לעומתם, ישנם תינוקות שנולדים רגישים יותר, מרבים לבכות, חסרי שקט וחוששים מהתנסויות- הם חסרי בטחון ובעלי הערכה עצמית נמוכה בהמשך התפתחותם".

 כל יחסי הגומלין של הילד החל משלב  הינקות וכלה בשלב הבגרות מעצבים את האני שלו .

ילדים בני זוג ובעל/אישה ובמיוחד התא משפחתי הם המעצבים את האני שלו .

"אם החוויות המוקדמות שלו הן טובות וכוללות משוב והערכה חיוביים, אזי הוא מרגיש אהוד ורצוי, ומפנים אותם כחלק מ"האני" שלו.

במידה והן שליליות והוא חווה דחייה, ביקורת וניכור, הילד יחוש חוסר הערכה עצמית ודימוי עצמי ירוד.

כל אחד זקוק לאהדה ו"אישור" מהאנשים הסובבים אותו, ומוכן להסתכן כדי לזכות בזה, ובמידה והוא מקבל ביקורת ודחייה, הוא בוחר בהמנעות ובפסיביות".

אישה כגון פזית אשר בתור ילדה חשה תמיד נמוכה, נפגעת בקלות מתגובות אחרים אליה, אינה עומדת על רצונה,

מוותרת בקלות לילדים בגן, רואה את עצמה כחסרת כישרון…

ביקורתית לעצמה וליכולותיה מביאה את עצמה למצב אשר בו היא לא שבעת רצון מעצמה .

 אם לילד או אישה  הסובלת מהערכה עצמית נמוכה, – תתמקד גם בשלילי אצל בני משפחה ילדיה ובעלה .

ככול שהיא תרגיש נחותה במערכת היחסים .

כך הפסימיות שלה תגדל והיא לא תוכל לראות את החיובי לעודד  אותו ולחזקו.

 במערכת הזוגית, כשאישה חשה הערכה נמוכה מבן זוגה שאין היא מרגישה שווה ומוערכת,

גם אם הדבר הינו מאפיין אישיותי שלה מהעבר וגם באם זה המסרים אותם מעביר בן זוגה .

הדבר יכול להוביל לכדי תלות מוחלטת  וצורך עמוק בפרגון ההדדי, כאשר זה אינו מסופק על ידי הצד שכנגד , תהיה נפילה תהומית עד לכדי מריבה .

אם הערכה עצמית נמוכה מתנהלת בדרך תלותית ובאם ישנה צייפיה  כי בן זוגה  הא זה שיפתור את כל הבעיות.

באם את  מרגישה שאושרך מותנה במערכת היחסים הזוגית ,

באם את תובעת ודורשת מבן הזוג מחויבות ואחריות על מצב רוחך, הרגשתך ,  והערך העצמי שלך.

בדינמיקה כזו:

ככל שהאישה מרגישה חרדה, חסרת כוחות ותלותית בבן הזוג, כך הוא יבחר להתרחק ולא ירצה להיות שותף בחיי הזוגיות שלהם. 

אחד הדברים הברורים לחלוטין במערכת יחסים הוא  :

 "כולנו צמאים לאהבה ולהערכה מהסביבה, ובעיקר ממי שקרוב או חשוב לנו."

תנסו רגע לחשוב על עצמכם.

אולם אספר  לכם על פזית שכל פעם שציפתה לקבל אהבה, מילה חמה אוהבת תומכת מפרגנת  חמה שלא הגיעה, היא חשה אכזבה גדולה .

היא הרגישה כי הכול  מובן מאליו, שאין אותה שאין את מה שעשתה , שהכול צריך להיות כך ,

שהביעה מורת רוח קלה זילזלו בדברים שאמרה ולא לקחו אותם אל הלב .

אחרי פעמיים שלוש נפתחה מלחמה .

 כאשר מדובר בילדים שלנו אנחנו נרעיף עליהם חום ואהבה לרוב , אולם מה עם בני הזוג שלנו מה הם לא "ילדים"?

 האם הם לא זקוקים גם לחום ואהבה ?

 למה כל כך קשה לנו לפרגן? 

אנחנו אוהבים את בן הזוג שלנו, הוא מקסים וחמוד אבל בכל זאת למה אנחנו לא מפרגנים לו ? או ממעטים לעשות זאת .

אולי פשוט כי לא לימדו אותנו.

לכן שנייה לפני שאתם באים ומאשימים את החותנת והחם על כי הם לא חינכו כיאות את בני זוגכם .

תסתכלו שניה רגע על עצמכם.

כמה אתם מפרגנים ? האם אתם משתדלים להעריף מחמאות לרוב על בני זוגכם .

אם התשובה היא לא. אז את אותו חינוך גם אתם קיבלתם .

אנחנו רגילים להיות פונקציונאליים, להיות אפקטיביים, לפתור בעיות, לרוץ קדימה, יש מלא מטלות עם הבנות, תיאומים,

עבודות וקניות וסידורים ובתוך כל זה איפה אפשר להשחיל מחמאה תגיד לי אתה?

רגע שניה עיצרו לעיתים בן הזוג בדיוק ברגע של הכלים צריך מחמאה על זה שהוא התעלה על עצמו ועשה כלים למרות שהוא מת מעייפות .

אולי יש לו מלא דברים לסדר והוא  עצר הכול על מנת לתת לך יד ועזרה תוקירי תודה,

עיצרי ולו לשניה אחת בשבילך זאת מילה בשבילו זאת זריקת מרץ .

אנחנו מתחרים אחד בשני במקום לפרגן אחד לשני. אנחנו עסוקים בלתת עצות ולהעיר במקום להחמיא ולפרגן .

 נקודת המבט העיקרית שלנו בזוגיות ובכלל בחיים היא :

"כי אנו כבני אדם  נוטים לשפוט את עצמינו על המאמץ והכוונות הטובות שלנו ואת האחרים לפי התוצאות".

לכן באם הכלים לא יצאו הכי נקיים אז היא לא עשתה כלום.

באם החולצה לא מגוהצת לפי הפסים אז בגללה יש לי כעת עבודה כפולה ומה היא עשתה ?

אוכל על השולחן זה ברור לחלוטין מה אני הייתי בעבודה אז זה התפקיד שלה !!!

באמת ומה עם העבודה שלה ?

האם בררת  עימה האם הילדים שיגעו אותה היום ? או שאתה חושב שהיא נחה כל היום מול הספה .

  איך מייצרים ה"פרגון" במערכת יחסים?

  • מתחילים להסתכל על החיובי ולא על השלילי .
  • לא מעירים לא מלמדים מפרגנים .
  • חפשו בכל פינה סיבה להחמיא לפרגן לתת מילה טובה .
  • עושים תחרות מי  מפרגן יותר לא מי מפרגן ראשון.
  • מחמאה לא גורעת ממך היא רק מוסיפה לך נקודות זכות אצלה
  • חשים אמפטיה כלפיה במקום רחמים.
  • אם תגרום לה להיות מאוהבת בך , היא תעשה הכול בשבילך .

אחרי תהליך שבו עיבדנו ביחד את הדברים,

אחרי תהליך שבו העלינו לרמת המודע את הנקודות,

אשר גורמות להם לחיכוכים .

אחרי שהבנו מה היה שם בהתחלה והיכן זה נעלם במרוצת השנים .

חזרנו אחורה בזמן לנקודת ההתחלה והתחלנו הכול צעד אחר צעד.

בנצי התלהב ופזית  עוד יותר .

 בנצי ופזית  התחילו לעבור את התהליך מההתחלה

הם התחילו משקפים אחד לשני את הדברים .

בנצי  החל ללמוד  להקשיב לפזית ולשמוע מהם הצרכים שלה .

פזית למדה לראות מה בנצי צריך והיכן ישנם נקודות שהיא יכולה לעשות עבורו.

פזית ניסתה לראות מה ניתן לעשות ביחד על מנת לחזק את הזוגיות.

ובנצי למד "לשחרר" את הביקורתיות .

 ממש כמו בתחילת הזוגיות שלהם .

שניהם למדו לפעול אחד לטובת האחר .

שניהם למדו שמילה טובה ערכה לא יסולא בפז .

ולעת סיום הפגישה האחרונה

כשאנו מסכמים את התבונות לקראת יציאתם לדרך חדשה

ביקש בנצי את רשות הדיבור וביקש מפזית להינשא לו מההתחלה .

אם אנחנו חוזרים בזמן אחורה  כך אמר לה בנצי

אז בואי נעשה חתונה בגינה.

 נזמין חברים, את הילדים והמשפחה ונתחתן כמו פעם .

 פזית היתה נרגשת,שמחה, מאושרת ומופתעת .

ואז באה ההפתעה הגדולה .

בנצי ביקש שאשיא אותם בשנית

שנכתוב ביחד ברכות הדדיות .

 שנעשה זאת בצורה רשמית  ויפה .

בהתחלה ניסיתי לסרב אולם בנצי השתמש בטיעון משכנע

אתה היית איתנו לכל אורך הדרך מההתחלה .

אז גם בחופה אתה  צריך להיות זה שיוביל.

אתה הוא זה שצריך לשים לנו את אבן המדרך הראשונה שלנו

לאחר החופה ,לתחילתה של זוגיות מחודשת,

טובה מהראשונה .

אז היינו ילדים, מה ידענו בכלל מהחיים? .

עשינו את כל הטעויות האפשריות…..

 היומן נפתח ועוד שבועיים נעמוד בדשא ביתם

ופזית ובנצי ישבעו אמונים בשנית אחד לשני .

עד לחתונת הזהב .


כתיבת תגובה


  • בחן את הזוגיות שלך כבר עכשיו!
    "ככה זה שיש שניים"-
    ערכה לאבחון זוגי מתנה!

    מייל *
    שם
    טלפון
    תאריך לידה /
    יום נישואין /