קרול הגיעה אליי ובפיה בקשה .
אני רוצה שתחזיר לי את ילדי יחידי .
בבקשה היא ביקשה .
אני מתגעגעת אליו .
אני רוצה אותו בחזרה .
הוא חסר לי .
מה יש לי בחיים .
הוא התרחק ממנה בתקופה האחרונה .
הבן שלי שהיה הילד המקסים ביותר בעולם נפגע וכתוצאה מכך הוא איבד את האמון שלו בסביבה .
לביא זה שם שלו .
אני כבר לא צעירה אני בת 65 וקצת והוא רק בן 30 הוא ילד .
הוא הכיר לפני שנים בחורה.
תוך חודשיים הם התחתנו והוא אפילו לדעת מה היא אוהבת לאכול בבוקר לא ידע .
אבל הוא רצה ואני לא עצרתי בעדו .
ואולי על כך אני מצרה .
אותה אישה הביאה עם לביא שני ילדים מקסימים .
אחרי 4 שנים החליטה לקום ולחפש מישהו אחר .
ובבוקר בהיר אחד היא הודיעה לו בצורה חד צדדית .
לביא שלי נפגע . הוא איבד את הביטחון ואת האמון שכול כך נתן בה .
היא לקחה את הילדים ועברה לגור עם גבר אחר
והבן שלי נשאר מאחור .
כבר 3 שנים שהוא רק מתדרדר .
הוא ננעל .
הוא נסגר הוא בנה חומות בצורות .
הוא לא משתף, הוא פגוע וכואב .
ואני אימא .
אני רוצה את לביא שלי בחזרה .
הוא היה לוחם ביחידה מובחרת, שלוש שנים כמעט ולא ראיתי אותו בבית.
הוא לא אמר מילה על מנת לא להדאיג אותי
וגם כעת הוא לא אומר כלום .
ראיתי אותו חוזר ממבצעים מסוכנים והוא נשאר חזק כארז .
אבל כעת …..
הוא שבור הוא ננעל הוא ננעל ממני
אני רואה את הנכדים פעם בשבועיים .
אני מתגעגעת אליהם .
לעיתים אני רואה אותם על השטיח משתוללים
וליבי נצבט בקרבי .
אלו רגעים של חסד עבורו .
שהם הולכים, הולכת עימם שמחת החיים .
ולביא שלי נסגר בתוכו .
יכולים לעבור שבועיים ולא אשמע ממנו .
הוא מסתגר לו בדירה שלו .
בית עבודה . בית עבודה .
ללא חיים וללא חברה .
היא בגדה בו
היא החליטה שהיא לא רוצה ולא נתנה לו הזדמנות היא ישר בגדה
והוא נשבר מעצם הבגידה והאמון נשבר .
הם ניסו ללכת לטיפול אבל זה כבר לא עזר היא רצתה את הגבר האחר .
במסגרת מערכת יחסים זוגית יש לרוב ציפיה לבלעדיות, אנו מצפים כי האדם שאיתו אנו חולקים את חיינו לא יקיים מערכת יחסים מקבילה פיזית או רגשית או אפילו יעשה דברים מאחורי גבנו .בגידה היא הפרה של דרישה זו.
מאז אותה בגידה הבן שלי הפך להיות חשדן הוא מתנהג כמו מישהו שבורח מהסביבה או אפילו בורח מעצמו .
הוא מסתכל מעבר לכתף, הוא חושד באישתו, הוא מפחד שהיא תעשה לו מהלכים לא טובים .
בתהליך הגירושים היא עשתה לו חיים לא קלים בכלל .
היא התעללה בו נפשית מעבר לבגידה והוא נשבר .
זה מגיע למצב שהיא לא מקלה עליו עם הילדים. היא מאוד מגבילה אותו ומעמידה אותו בלוחות זמנים מאוד מחמירים .
אני מנסה ליצור קשר עם הנכדים שרוצים לדבר עם סבתא והוא ישר חושד שאני עושה קנוניה נגדו איתה.
הסברתי לו שאני אמא שלו ובחיים לא אעשה לו כך .
אולם זה לא עוזר הוא אוסר עליי לדבר עם הנכדים .
הוא לא רוצה שהיא תחשוב שאני לטובתה.
הסברתי לו את האסטרטגיה שלי, אסור לנתק קשר עם הנכדים חייבים לשמור על חוט מקשר ועם זאת אני לטובתך .
אבל הוא רדוף פחדים .
אני לא יכולה לראות אותו כך .
היא מונעת ממנו לדבר עם הילדים בערב .
וזה מדכא אותו .
אני מאוד חוששת לו .
אני רוצה את לביא שלי .
הוא היה ילד כ"כ יפה וכעת הוא פרח נבול .
אני בסך הכול אמא
שרוצה את הבן שלה בחזרה .
אני לא אסלח לבחורה שככה עשתה לבן שלי .
את התהליך עם קרול התחלנו על מנת להבין מה הם גורמי הריחוק בינה ובין בנה.
המטרה היתה למצוא את הדרך אל ליבו .
הכיוון היה לנסות ולגעת בבנה על מנת להביא אותו לתובנה כי הוא צריך עזרה .
המטרה של קרול היתה לנסות ולהבין אותו.
אני רציתי להפוך אותה להיות סוכנת שינויי.
סוכן שינוי יהוא אדם שכל מטרתו הינה לנסות ולהניע תהליך על מנת לשנות את המציאות הקיימת .
לעיתים האדם הנמצא בבעיה אינו יכול לראות את הדרך החוצה ממנה .
ואין ביכולתו לצאת לבד .
אין הוא מסוגל נפשית או מנטלית ולכן חשוב שיהיה אדם אשר ייתן לו יד על מנת לנסות ולעזור לו לצאת מהמקום בוא הוא נמצא .
לביא היה אדם שלעת עתה לא נתן אמון באף אחד הוא הסתגר בתוך תוכו ולכן הקרבה של אימו אליו היתה יחידה .
לכן היה עלינו להפוך אותה לסוכנת שינויי .
היה עלינו לתת לקרול את המיומנות הנדרשת על מנת
שתוכל לקבל כלים
להביא את בנה לטיפול .
קשה לי לראות אותו כך .
זה לא הילד שלי .
למה היא פגעה בילד שלי ? .
למה ?
היא יכלה להיפרד בצורה חברית ויפה .
למה לפגוע בו ,
לא מגיע לו הוא אהב אותה . .
למה ?שאלה היא .
ודמעה בצבצה וגלשה לה במורד הלחי .
ואני נותרתי בלי תשובה .
עם תובנה על עוצמת בכאב שיש בליבה של אם .
שרוצה את בנה בחזרה.
בגירושין שלו איבדתי את הבן שלו .
קרול סיפרה כי את זעמו של לביא על החיים הוא זורק עליה
הוא תוקפני אליה במילים .
הוא מאוד קצר איתה .
לביא לא קומוניקטיבי לאחרונה כלל .
הוא מסוגר
כלפי אחרים הוא יראה הכי עליז שבעולם אבל כלפי הוא מאוד עצבני .
אני מסכימה לספוג זאת בשבילו .
רק שהיה לו טוב .
את קרול פגשתי שבאה אליי לתהליך על מנת להחזיר אליה את בנה לביא,
לביא עבר תהליך גירושים מאוד כואב
לביא התרחק מאימא שלו
והיא רצתה אותו בחזרה .
לביא גם עשה טעויות עם הבן שלו .
טעויות שנבעו כתוצאה מהתסכול והכאב מהגירושים .
קרול ראתה ולא יכלה לעשות דבר.
אז היא באה לתהליך פרטני שהמשיך לתהליך משפחתי על מנת להביא את דבר לכדי פתרון.
אני – קרול האם זה נעים לך איך שלביא מתנהג אלייך ?
קרול – אני מבינה אותו . אני מבינה את הכאב.
אני – קרול האם נעים לך ההתנהגות שלו ?
קרול – לא .
אני – אז למה את לא משקפת לו ?
קרול – אני מפחדת .
אני – מפחדת ממה ?
קרול – אני מפחדת לאבד את הקשר האחרון איתו.
אני – ומה יקרה שתאבדי את הקשר האחרון אתו ?
קרול – הוא יהיה בודד בעולם .
אני – ומה יקרה אז ?
קרול – מי ידאג לו ?
אני – האם לביא ילד גדול ?האם הוא יכול לדאוג לעצמו? .
קרול- במצבו הנפשי לא !!!
אני – האם את רוצה לקבע את המצב הקיים או להנחיל לו חיים חדשים ?
קרול – אני רוצה את הכי טוב בשבילו .
אני – אז את חייבת להוציא אותו מהמעגל בו הוא נמצא .
קרול – אני מפחדת לאבד אותו.
הדבר הראשון שעלה אצל קרול זה הפחד.
היא סבב סביבה הוא הניע אותה .
הוא מנע ממנה לעשות מעשה .
היא חששה לאבד את לביא ולכן לא עשתה מעשה .
היא נמנעה .
ולביא…..
כעת המגרש עמד כולו לרשותו כי לא היה מי שישקף לו או יעמיד אותו על מקומו
והוא יכול היה להיות "קצר" עימה בדברים .
אין הדבר בא להקל בכאבו של לביא אולם, כאבו של לביא עבר לאימו בהתנהגות שלו .
קרול קיבלה כלים התנהגותיים על מנת לעמוד על דעתה, היא קיבלה כלים על מנת לא לפחד מהתגובות ולהעמידו על מקומו באם תזדקק לכך.
קרול טיפלה בפחדי הילדות שלה ובחרדות שהיו לה עת נולדו שני הילדים .
היא נגעה בכאב העצום שיש לה כלפי כלתה לשעבר .
היא כעסה עליה היא הרגישה כי גם היא נבגדה על ידה .
את כול העולם נתתי בשבילה.
עשיתי בשבילה הכול: שמרתי על הילדים .
טיפלתי בהם, עזרתי להם כספית .
היא היתה כמו הבת שלי שבחיים לא היתה לי .
ומה ?
היא ככה עושה .
זה לא שלביא היה מתהולל או התנהג בצורה לא טובה הוא היה נשמה אמיתית
היא פשוט רצתה לחפש ריגושים כי היא התחתנה צעירה .
והיא לא היתה בשלה לנישואים
אז אם זה ככה למה? למה היא בכלל התחתנה ?
היא הרסה לי את הבן וכעת גם שני ילדים קטנים שנקרעים בין שניהם .
שבוע שעבר ראיתי אותו כועס עליהם .
הוא פרק עליהם את הכעסים שיש לו עליה .
והם עמדו ובכו.
נצבט לי הלב .
ידעתי שהם לא אשמים אבל היא הטריפה אותו עד שהיא הביאה לו אותם.
ועוד איימה עליו בהוצל"פ אם לא ישלם את החוב שיש לו . בסך הכול 2000 ₪ הוא ביקש טיפה אורכה והיא היתה מאוד קצרה איתו.
וזה שבר אותו .
היא איימה עליו שאם לא ישלם אין לו זכות לראות את הילדים .
והוא הגיע עצבני .
אני זכיתי למנה והילדים גם .
אני מרחמת עליהם .
ומרחמת עליו
על מה שהוא עובר אני לא מקנא בו .
הלוואי והייתי יכולה לקחת את הסבל שלו .
הלוואי והייתי כולה להקל עליו במעמסה .
אחרי מספר מפגשים שקרול העלתה לרמת המודע את הדברים אותם היא רוצה להגיד לבנה,
אחרי שקרול בנתה על האני שלה אל מול לביא
ולא כאימא המפחדת לגעת בכאב .
לא כאימא שרוצה לנסות ולהקל במקום שאין לה יכולת לעזור בו .
הבינה קרול שהיא צריכה לעסוק בלשקף .
להראות ללביא את שאין הוא רואה .
את הטעויות שהוא עושה
לתפוס פיקוד ואחריות על התהליך.
ולא לכאוב אותו כמו לביא .
לביא כעת עסוק בכאב שלו .
לביא צריך יד מכוונת ,
גם אם לא ישמע .
גם אם לא יקשיב .
לביא חייב את העוגן שייצב את המקום שלו .
הסירה שלו כעת מטלטלת .
יש בתוכה עוד שני ילדים ( ילדיו) שלא עוזרים לייצב אותה .
ולכן הוא חייב את המגדלור שיקבל פיקוד .
על הסערה וייצב את הספינה שיחלק הוראות פעולה
מניסיונו וממרום גילו .
עד שרב החובל יתעשת ויקבל פיקוד בחזרה על הספינה .
הוא יכול לביא מסוגל לבד אולם כעת הוא רק טיפה נמצא ב BLACK OUT .
וכך אכן היה….
קרול ביקשה מלביא להגיע לתהליך אשר אותו היא עוברת ( עוד מבעוד מועד קרול סיפרה ללביא כי היא התחילה תהליך טיפולי עבור עצמה ) .
לביא לא הביע התנגדות ואכן נקבעה פגישה .
קרול הייתה נראית נרגשת עת ירדו הם מהרכב ביחד.
לביא היה ילד יפה ודומה לה להפליא .
הם ישבו אחד מול השני והביטו בי.
התחלתי בהסבר קצר ללביא על התהליך, ועל החשיבות שלו לתהליך עבור אימו .
ואז קרול החלה לשתף את לביא בצפונות ליבה .
היא סיפרה לו על הכאב שלה, על המצוקות שלה.
על חוסר האונים
ועל הרצון שלה להקל עליו .
היא ניסתה לא לדמוע אולם הדמעות זלגו מאליהן .
גם לביא היה נרגש .
היא נגעה בעמקי נשמתו .
הנוקשות שלו החלה להיסדק, הוא ישב בכיסאו והיה נראה נרגש עיניו בהקו .
הוא בקושי הצליח לבלוע את הרוק .
היה לו לא קל לראות את אימו כך .
קרול חזרה פעם אחר פעם כי היא בוכה מדאגה
שהיא לא כועסת עליו אלא רק דואגת
קרול היתה חייבת להגיד שהוא לא צריך לדאוג לה. היא בסדר היא דואגת לו .
לביא היה נרגש הוא בפעם הראשונה נחשף כנראה לתהליכים אותם אימו עוברת איתו,
הוא כעת העלה לרמת המודע את ההשלכות של ההתנהגות שלו על אימו
לביא נתבקש לגעת בכאב של אימו .
הוא היה טיפה נרגש מהחשיפה הרגשית שלה .
אבל היה חשוב לתת לו לגעת בכאב .
היה חשוב לחשוף אותו לכאבה על מנת להגיע לכאבו שלו .
למקום שאותו הוא הדחיק
למקום שמחייב טיפול למענו .
למען ילדיו, למען הזוגיות שתגיע .
למען קרול אימו
ולסביבה .
הטיפול הסתיים, ביקשתי מקרול 10 דקות עם לביא לבד בחדר.
היא שמחה מאוד הצעתי לה קפה ועוגיות בפינת ההמתנה וחזרתי לחדר
ישבתי קרוב ללביא
והרגשתי את נשימתו עולה ויורדת
ניסיתי לשקף לו את החשיבות של קשר טוב עם ילדיו,
למרות הקושי עם הגרושה .
חשוב לו להרוויח נקודות אצל הילדים ולא להיות האב הקשוח .
במעט הזמן שיש לו אין הוא יכול לחנך אותם, אין הוא יכול לשנות את סדרי החינוך שקיימים אצלם בבית .
אבל הוא יכול להשפיע עליהם
הוא יכול לגרום להם לראות אותו כסופרמן.
כאבא שאליו הם נושאים את עיניהם בערגה שהוא הדמות להערצה .
הסברתי ללביא כי זה לא יכול להתבצע על רגל אחת .
אבל את הזרע, זרעתי כעת נותר לו להחליט האם הוא מוכן לתהליך אישי.
לטיפול פרטני .
ביקשתי שיחשוב על כך יומיים שלושה. שיהרהר עם עצמו האם הוא מוכן לתהליך כזה.
למענו למען הילדים ולמען הזוגיות הבאה שלו
והכי חשוב למען אמא שלו שדואגת לו ורוצה את הבן שלה בחזרה .
לביא היה טיפה מבוהל ולכן הירפתי נתתי לו את המרחב לו הוא זקוק .
נפרדתי מהם לשלום . ושהיו הם בדרכם לרכב ראיתי אותו מחבק אותה .
הם הלכו מחובקים כשגבם אלי .
ולמרות שלא יכולתי לראות ניחשתי שקרול מחייכת בשמחה .
כי הנה אולי הבן שלה מתחיל לחזור אליה בחזרה .
והיא בתור אימא מה היא כבר רצתה ?
את טובתו .
את האושר בשבילו ובשבילה .