האישה האחרת .
הוא בגד בי !!!!
בעלי אהוב ליבי אבי ילדי .
הוא העז לחלל את המקום הקדוש לנו ביותר .
את חלקת אלוקים הקטנה שלנו .
כך "רעות" סיפרה.
היא ישבה מולי וכובע לראשה.
למרות שישבה בחדרי משקפיים היא חבשה .
בגלל הדמעות והעיניים האדומות היא הצטדקה .
למה ?
למה הוא עשה לי את זה ?
הוא שבר לי את הלב, הוא החריב לי את עולמי .
למה ?
מה אני אעשה כעת ?
איך אוכל לחזור הביתה.
אמש הגיעה השיחה שרעות היתה שמחה לא לענות לה .
מעברו השני של הקו היתה אישה שסיפר לה שאבי ילדיה בוגד בה עם אישה אחרת .
ועם מי ?
עם חברה טובה שלי .
למה ?
היא שאלה .
למה ?
אנחנו חברים מגיל צעיר,
אנחנו החברים הכי טובים,
כך לפחות הוא אומר, הוא אבא למופת ובעל מעולה,
ואפילו הסקס עימו לא רע בכלל ( היא מסמיקה קלות ומבטה הושפל ).
אנחנו מדברים על הכול ואני לא מבינה .
איך הוא בוגד בי ועוד עם חברה טובה .
זה לא חד פעמי כך אמר לי הקול מעברו השני של הטלפון זה תקופה .
אז מה הכול שקר?
האם הוא מנהל מערכת יחסים כפולה?
בבית הוא אבא למופת ובעל מעולה ובאפלה הוא מאהב מעולה .
אני לא מאמינה
מה אני אעשה?
איך אוכל להשאר? לפרק את המשפחה זה לא בא בחשבון ?
אוי אני לא רוצה להשאר כאן יותר .
אני נגעלת ממנו. אני לא מסוגלת להביט בעיניו .
אני אוהבת, אני כואבת, אני הרוסה .
מה אומר לילדים ?
הכיצד אהרוס להם את התדמית של גיבור ילדותם ?
אני רוצה לדבר אבל מפחדת נורא .
מפחדת לשמוע את האמת הכואבת או את השקר הנורא.
אני חצויה .
האם כל מה שאני חייה עליו אינו אמת, הכיצד אוכל לבטוח בו מעתה ?
הכיצד אוכל להאמין למילה שלו, הוא החריב לי את הבית .
הוא טימא את מקדש האהבה.
מה אומר להורי או מה אספר לחברים אם אתגרש ממנו.
מה אספר שאני כמו תמיד האחרונה לדעת ?
הכיצד ידעו על כך כולם מסביב ולא אמרו מילה .
זה בטוח הסתובב בין החבר'ה.
אני מרגישה מושפלת , אני רמוסה .
אני כבר יומיים לא יוצאת מהמיטה. הילדים שואלים למה ואני אומרת כאבי בטן .
אמא אז למה את בוכה ? ואני אומרת מכאבים.
כאבים של הלב .
הוא כואב לי .
הוא שורף מבפנים .
"בעלי" נמצא בכנס והיא בטח נמצאת איתו .
ואני כאן מתפרקת לחלוטין .
הוא יודע שאני מרגישה לא טוב הילדים סיפרו לו .
שאמא במיטה חולה עם כאבי בטן והיא בוכה מכאבים .
והוא ….
אמר שיחזור עוד יומיים שלושה,
הוא ניסה לדבר איתי אולם לא יכולתי לשמוע את קולו .
המשפחה שלי, שהיתה כל עולמי
המשפחה שלי התפרקה.
לא אוכל לשאת את הידיעה, את ההרגשה.
את הצריבה הכואבת .
הוא העדיף אותה, הוא לא חשב לשניה על הילדים .
ועל מה שידברו עליהם בכיתה או בשכונה .
הוא לא חשב עלינו אלא רק על עצמו .
אני יושבת כאן ובוכה על מה ?
על עצמי ועל הכאב הגדול שנפער בליבי .
אמרתי"לרעות" שכעת תפקידי הוא לעזור לה לבנות את האמון .
לא רק בבעלה אלא בכלל בסביבה .
באנשים .
האמון אותו היא יצרה לעצמה נפגע ולכן יש כעת צורך לבנות אותו מחדש .
על מנת שתוכל לשים מבטחיה באנשים ולתת להם להתקרב אליה ולא להסתובב כשצל מעיב על דרכה .
ומכאן אנו יוצאים לדרך על מנת להפרד מהצל שיצר אצלה את חוסר האמון .