יעל הגיע ובפיה תובנה על חייה ועל הזוגיות שבה היא נמצאת .
יעל סיפרה שחייה הם כמו ים
היא מרגישה בתוך סערה אחת גדולה .
הגלים מתנפצים מכול עבר.
יעל הרגישה שהגלים מתנפצים עליה והנתזים עפים לכול עבר.
הגלים היו גבוהים, בחיים, בזוגיות, עם הילדים, בעבודה ומה לא .
הזוגיות עשתה הרבה גלים בים והקצף הציף את החוף .
יעל רצתה להגיע לחוף מבטחים אל שובר הגלים, אל הלגונה אשר בה המים רדודים ונעימים.
אל מקום שכיף לשהות בו,יעל רצתה לשבת בלגונה במים שקטים ומלטפים .
אולם החיים לא היו כך.
יעל הרגישה כי הים הגדול עוטף אותה, האופק היה פתוח ונקי, אולם רחוק היה ממגע ידה .
יעל לא יכלה אפילו ליהנות מיופיו של המרחב, היא היתה עסוקה "במלחמה" בגלים שעטפו אותה .
היא רצתה ליהנות אולם לא יכלה.
רוב הזמן הים סביבה סער וגליו התנפצו עליה.
את יעל לקחתי לים עמדנו שנינו על המזח ורק הבטנו בים, ניסינו ליהנות בהתחלה מהמרחבים,
מהריח, מקולות השחפים.
אז אט,אט ירדנו שנינו אל המים, לימדתי את יעל להניע את הגוף עם קצב הגלים על מנת למנוע מהם להתנפץ עלייך.
יעל למדה להניע את הגוף לפי מקצב הגלים כך שתנועותיה היו כתנועות הגלים,
הגלים כבר לא התנפצו עליה אלא הקיפו אותה .
הגלים כמשל לחיים ולזוגיות, אל תיתן להם להתנפץ עלייך, הנתזים יעופו לכל עבר.
תלמד לקפוץ לתוך הגלים, תלמד להתאים את קצב החיים שלך להתנהלותם ואז תלמד ליהנות מהם.
תראה את הילדים בים עד כמה הם נהנים כשמגיע גל .
רק אז יכלה יעל להביט אל האופק וליהנות מהמרחבים העוטפים אותה ביופיים המהמם.