המסע הזוגי של חלי ועילי במצוק העתקים .

כל ההתחלות. כל כולם טומנות בחובן קסם המיוחד רק להן.

נהוג לומר שכל ההתחלות קשות, אך למען האמת הן גם מרתקות,

מציפות את האדם בניחוח של התחדשות.

היום הראשון בבית הספר, המפגש הראשון עם הצבא, או העבודה החדשה,מחיים אותנו מחדש.

הפעם הראשונה שבה אנו חווים רגע של קדושה חורטת בנפשנו חריטה עמוקה ובלתי נשכחת.

הדייט הראשון , הלילה בחוף הים, הנשיקה הראשונה,

כל אותם החוויות מותירות בנו רושם עצום.

בכל זאת מחשבה מנקרת במוחנו שהזמן החולף יביס את רגעי ההתעלות,

מטיבן של תחושות כאלו להישחק עם השנים,

להפוך לשגרה משמימה וצפויה.

אי אפשר, כך נדמה, להתפעל מהדברים שעשינו צעירים,

מהחוויות ומהשטויות כל פעם מחדש.

הפעם הראשונה שהבאת אותה להורים, הסקס הראשון שהיה מלא באהבה רבה החופה והלידה הראשונה.

הלילה הראשון בלעדיה במילואים ולעיתים גם המריבה הראשונה תימחק מהרה מזיכרוננו,

אנחנו כבר לא ילדים כך יגידו המבוגרים .

הילדים יצחקו עלינו ויגידו שאנו עושים בושות ליד כל החברים.

עד מאד מטרידה המחשבה, כיצד מייצרים בקרבנו שגרה של התחדשות מתמדת. בחיי הנישואין,

זאת לא פריווילגיה זאת חובה על מנת לשמור על הגחלת ,

לשמור על החיות ולהרגיש Wow כל בוקר מחדש .

חלי פנתה אליי ביום חורפי לחלוטין בבקשה שהיתה לי מוזרה לחלוטין .
היא התקשרה וביקשה טיפול תומך לזוגיות שלה ושל עילי .
ניסיתי להבין את הבעיה ותשובתה היתה אין !!!!
אז ניסיתי להבין מה רוצה ממני חלי ….

והיא התחילה לספר ….

עילי ואני נשואים כבר 20 שנה, הוא מקסים ואחלה בעל שבעולם.
רק אתה יודע זה כבר לא מרגש כמו שהיה בהתחלה.
אנחנו בשגרה חסר לנו הריגוש אנחנו צריכים לטפל בבעיה, אני רוצה שיחה אצלך בקליניקה,

אני ישר חשבתי האם זה יפתור את הבעיה ?

השגרה כוללת מסגרת קבועה של סדר יום,

פעולות קבועות ואפילו תגובותיו של בן הזוג הצפויות ידועות ומוכרות גם כאשר, לעיתים, הן לא נוחות,

אך מכירים אותן ויודעים כיצד להתמודד עימן.

הדברים ברורים ומאורגנים בסדר מסוים וידוע מראש שנותן תחושת שליטה, שייכות, ביטחון ומסגרת יציבה.

חלי הינה בחורה מקסימה היא אמרה:" אני לא רוצה להגיע אלייך לטיפול עוד 20 שנה במצב רעוע לחלוטין".

אני רוצה עכשיו זריקת מרץ.
אני חייכתי,ניסיתי לדלות ממנה פרטים על ההתחלה מה היה שם ?

לא אחת נזכרים בני הזוג בערגה בתחושת הראשוניות,

עוצמת האהבה הבראשיתית, שולחים מבט אל עבר תמונות מהטיולים המשותפים בצעירותם,

עם החברים על אופנוע בצפון, בטרק מטורף בנפאל,

חלי תיארה לי תמונות מהאלבום המשפחתי,

עם הילדים במנשאים על הגב בטרק בסיני ובירדן .
נסיעה ללפלנד .. ואני הייתי נפעם מגודל העשייה . …

ומה כעת שאלתי ?
נו אתה יודע עומס החיים, חייבים לעשות משהו מיוחד …

רוב רובנו מייחלים לשחזר את ההצלחה ואת השיגעון.

מנסים לחשוב כיצד לחדש את אש האהבה היוקדת והמחממת,

לרוב עושים זאת באמצעים טכניים השוברים את השגרה לפרקי זמן מוגבלים ואשר יעילותם מוגבלת.

סרט או הצגה הם מאוד חשובים אולם לא יוצרים שובר שיגרה אמיתי לא עושים את הWOW שלעיתים לו אנו זקוקים.

ביקשתי מחלי כמה ימים לחשוב על משהו שונה,

לא טיפול זוגי קונבנציונאלי בקליניקה אלא משהו שירגש אותם .

בסוד העניינים שיתפתי את רוב (הפרטנר שלי ואיש מקצוע בחסד עליון )

ביחד בנינו את המסע של חלי ועילי.

הכנו את הציוד לקראת הטיפול המיוחד שלנו .

את שניהם פגשנו בכניסה לביתם בשעת בוקר מוקדמת,

ההנחיות שקיבלו שניהם היו להיות מוכנים לשלושה ימים בשטח ולהביא איתם רק את עצמם .
כך באמת היה בבוקרו של יום רוב ואני חיכינו להם עם שני גיפים חדישים מוכנים לצאת לשטח .

רוב נהג בגיפ הליווי ואני התיישבתי במושב האחורי של הגי'פ והמתנתי שהם יכנסו .

עילי וחלי הסתכלו אחד על השני וחייכו …
כבר התחלה טובה אמרתי בליבי.
על הגי'פ היה דגל המסע של חלי ועילי שהתנפנף לו בגאווה ברוח הנושבת,

לכל אורך הדרך הם זכו לקבל צפירות אהדה מהנהגים סביב, הדבר כבר עשה להם טוב על הנשמה .

בגיפ הותקנה מצלמה שצילמה את כול המתרחש בתוך הגיפ , המצלמה היתה מחוברת במערכת קשר לגיפ הליווי .

וכך יצאנו לדרך.

את ארוחת הבוקר פרסנו אצל השומרוני הטוב שבמהותו עזרה הדדית אחד לשני, נתינה לאחר .

חשיבות ה"לב האוהב", כאשר הוא קיים ובא לידי ביטוי בזוגיות הלכה למעשה הרי נוצרת "אחדות".

בכך אנו לומדים כי בזוגיות כאשר ההורים העומדים בראש הפרמידה מקרינים תכונה חשובה של אחדות עם הזולת,

כאשר שוררת אהבה בין אנשים, כאשר כל אחד חש באמת,

בכל נימי נפשו את אהבתו לזולת או אז השמחה וטוב הלב גולשות כלפי חוץ.
הדרך להפנמת האחדות איטית, קשה, איתנה וממושכת.

כאשר היא נעשית בנחישות, באומץ לב ובעוצמה, בדרך איטית וחווייתית הרי התכונה מוקנית עמוק.

עילי היה בהלם הוא לא ציפה לזה.

בשיחת הבוקר הסברנו להם כי כך הולך להיות כל היום בכול נקודה שנגיע אליה ישנה מטרה, מוסר השכל,

תובנה לדרך וזאת מעבר לחוויה .

כך התחלנו את יומנו,שניהם במושב הקידמי מתחלפים בניהם בנהיגה ואני ישוב מאחור מקשיב לדינמיקה שלהם,

לשיחות, למבטים, למריבות הקטנות, לחילוקי הדעות, לעוקצנות .

בתחילה היה להם קשה עם נוכחותי במושב האחורי ,כל פעם לפני מריבה הם הביטו אחור ואני רק חייכתי .

אולם עם הזמן הם בכלל לא התייחסו אלי

( כאשר הם יצאו מהגי'פ ושכחו אותי בפנים הבנתי עד כמה אני כבר חלק מהם ).

נקודת הגובה שלנו ביום הראשון היתה בנחל חצצון התמודדות עם אתגרי הנישואין,

עליות ומורדות, התמודדות עם פחד וחשש, התמודדות עם הלא נודע. מעבר קשר = (מעבר פלונטר) התמודדות הדדית,

עזרה לאחר, נתינה, היכולת להביט ביופי הבריאה מגובה 120 מטר .
רק מתיאור המקום עילי פער פה וחלי התחלחלה …

"נחל חצצון במדבר יהודה, יורד מחורבת סחבא, סמוך ליישוב מעלה עמוס,נשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם.

שטח אגן ההיקוות שלו כ-85 קמ"ר, ואורכו כ-22 ק"מ. אורך הקניון שלו כ-4 ק"מ, ועומקו בחלקו התחתון למעלה מ-400 מטר.

בנחל חצצון ארבעה מפלים גדולים. גובה הראשון שבהם, כ-120 מטרים, גובה המפל השני כ-40 מטרים. גובהו של המפל השלישי כ-25 מטרים. גובה המפל התחתון כ-30 מטרים. בין מפלים אלו ישנם עוד עשרות מפלים שגובהם נע בין 4 ל-15 מטרים."

המריבה הראשונה התחילה עת התברברו הם בכניסה לנחל,

חלי ניווטה ועילי נהג ואז יצאה התלונה הראשונה על חוסר האחריות שלה …

אולם מהר מאוד נשכחה המריבה מלב לנוכח יופיו של הקניון .
רוב כבר חיכה לי עם הציוד על הגב .

התחלקו במשקלים ויצאנו לשטח,

( בדרך רוב לוחש לאוזני לא משעמם לך וחייך 🙂 ,אני נזכרתי שהוא שומע הכול במערכת הקשר ).
רוב הוביל את היום והיה זה שבנה את הזוגיות בהתאם לאופי הפעילות,

עילי וחלי התמודדו עם אתגרי היום,האווירה היתה WOW .

לפני המפל הגדול עילי הסתכל בדאגה לבדוק שחלי קשורה כיאות,

זה לא היה מצחיק עמד לפניהם אתגר של 120 מטר ( 40 קומות ) עילי ממש דאג לאשתו,

רוב ואני סיפרנו בדיחות על ביטוחי חיים וכאלה ועילי לא צחק הוא ביקש שנשים לב שאשתו בסדר גמור .
(בשיקוף בסוף הערב העליתי נקודה זאת למודע על הדאגה הרבה שעילי רחש לאישתו).

שניהם תלויים באוויר רוב מאבטח מלמעלה ואני מצלם במקביל להם .
הם התמודדו בצורה מרשימה,

הם עזרו אחד לשני התמודדו עם הפחד והלא מוכר,

היו רגעים עוצרי נשימה של מעבר הקשר באוויר שאתה לא יודע מה הולך להיות.

עילי לא נשם עד שחלי עברה בבטחה את המשוכה וחלי שלחה לו נשיקה באוויר.

הדאגה אחד לשני והאחריות המשותפת חממה לי את הלב ובטוחני שגם להם .
היו מריבות קטנות אולם גם בהם טיפלנו נקודתית .
לעת ערב הגענו לנקודת הלינה שלנו, ישבנו ארבעתנו לארוחת ערב,

את ארוחת הערב הכינו חלי ועילי ,כאשר אנו רק מנווטים את העשייה ומטבלים להם את הארוחה .

פויקה לעילא ולעילא, עם גיטרות טיפה קפה ומרשמלו ,ישבנו לנתח עימם את קרות חייהם עד כה.
את נקודות השפל וההתרוממות, את המשברים ורגעי האושר,

את ההתמודדות עם חינוך הילדים, האהבות הגדולות וההורים.

התמודדות עם חילוקי דעות וערכים חדשים שכל אחד מהם החליט לצבור באמצע החיים .

הצינה בחוץ אל מול להבות המדורה חידדה את האווירה.

רוב לאחר שלוש כוסות יין ובשר טוב חייך ושאל אם אנו יודעים מה יש מעבר לרכס,

אני לתומי רציתי לענות ,רוב רמז לי שזה הזמן ללכת לישון ולתת לזוג טיפה פרטיות,

רוב ואני חייכנו לעצמנו ופרשנו לגיפ שלנו, רוב לחש לי אנחנו בדרך הנכונה, ואני אמרתי לו הלוואי ….

את הבוקר זוג היונים התחיל באשמורת הראשונה,

הם היו כאלה מקסימים,מותשים לחלוטין אולם בליבם פעמה שירה חדשה …

ישבנו לשיחת בוקר על קפה ועוגיות,

שיחה שתהפוך מבחינתם לנוהל עבודה קבוע כל בוקר לפני היציאה ליום עבודה ולמטלות היומיום,

זמן האיכות הקטן שלהם במהלך היום .

את היום העברנו בהתמודדות עם מטלות לא מוכרות, עם מעברים מיוחדים,

עם נסיעה בינות לקניונים, בנסיעה מהירה בשבילים על שפת המצוק ( בבטיחות רבה כמובן ),
היו לנו עליות ומורדות תרתי משמע

( כמו בזוגיות, היו לנו רגעי התעלות וריגושים עד בלי די והיו לנו רגעי שלמה ארצי בדיסק ושתיקות, היו לנו רגעי שיחה אישית עת אחד מהם נרדם לו על המושב, היו לנו הרבה רגעי ביחד ולבד גם כשמדובר בגי'פ ממש כמו בזוגיות ).

באחת הפעמים עילי שהיה עייף אמר אני מותש לא יכול יותר.

אולם חלי מהכיסא לידו הביטה בו ואמרה:

" עילי חייבים להמשיך עוד מעט חשכה נקודת הלינה זה עוד 30 ק"מ אתה יכול יאללה מאמי מאמץ אחרון " .
אני חייכתי ורוב לוחש לי באוזניה: "זה אמיתי" ? ואני עונה בבטחה כל מילה.

בכל יום, בכל שעה, בכל רגע, יש משהו שונה – בעצמנו, בבן זוגנו, ובעולם בכלל –

גישת האימאגו מלמדת אותנו לחוש התחדשות בקשר – לא בגלל שבן זוגנו לומד מיומנויות חדשות לרגש אותנו,

אלא מפני שהיא עוזרת לנו להצמיח עיניים חדשות!!

חלי ועילי למדו להסתכל על הדברים אחרת .
גם על המריבות הקטנות הם למדו להסתכל, לא רק דרך העיניים שלהם,

אלא מקו המחשבה על האחר.
את הלילה השני העברנו בצפיה בסרט+ פופקורן כוס תה צמחים בלפטופ .
גם מהסרט הפקנו לקחים משמעותיים,

ניסינו להבין מה לא היה נכון אצל הגיבורים ומה ניתן להסיק מכך על זוגיות הנוכחית .

ואז הטלפון צילצל היינו מופתעים.

הילדים היו על הקו והם צרחו ושמחו והיו מאושרים בעולם שההורים יצאו לחוויה שכזאת.

הם שרו להם בטלפון וחלי היתה עם דמעות בעיניים.

מבלי לומר מילה רוב ואני קמנו ועזבנו אותם ביחד .

את הלילה העברתי עם רוב בשיחה עם הזוגיות שלו והוא פתאום כאיש מקצוע הבין עד כמה אנחנו עושים טוב לאחרים.

התובנה היתה כי גם לנו חשובה המתודולוגיה הזאת .

חוויות היום השלישי הם מאמר בפני עצמו,

אולם אעבור ישר ברשותכם לשעות האחרונות שלנו ביחד…..
את הפעילות סיימנו לעת ערב .
עמדנו שם ארבעתנו מחובקים ומאושרים, רוב ואני על שהצלחנו לגעת בחלי ועילי,

הזוג המקסים מהחוויה.
עת אנו עומדים שם רוב ביקש מעילי לסכם .

ועילי אמר :"כי זאת היתה המתנה הכי גדולה שהוא יכול היה לקבל בחיים",

הוא קיבל מתנה לפני 20 שנה, את חלי אחרי זה באו הילדים המקסימים שלהם .
וכעת הם קיבלו אחד את השני.
רוב ואני התמוגגנו מאושר .

ביקשתי מחלי לסכם והיא חייכה ואמרה תתכוננו לשנה הבאה .
זאת הולכת להיות החוויה השנתית שלנו .
רוב ואני שברנו את הראש איפה נמצא משהו יותר מרגש מנחל חצצון .
חלי חייכה ואמרה גם חו"ל בא בחשבון .

לסיכומו של יום , חברים יקרים .

אין צורך להגיע לטיפול זוגי כאשר אנו נמצאים במשבר.

או כאשר כלו כל הסיכויים, עשו את הדבר הנכון וטפחו את מערכת היחסים ביומיום,

עשו פעולות שוברות שיגרה .
תכניסו את הזוגיות לראש סדר העדיפויות .

זה הדבר הכי חשוב לכם בחיים, לא ?

הוא נמצא אתכם רוב שעות היום, רוב שנות החיים ואולי לעולמים,

אז מה לא תשקיעו בו ?.

רוב ואני נכנסו לחדר העריכה על מנת להכין לעילי וחלי את קליפ הטיול.
ישבנו וצפינו בחומרים ואמרנו שככה צריכה להראות זוגיות:

זוג אוהבים חלי ועילי תלויים להם בין שמיים לארץ בגובה 80 מטרים מעל פני הקרקע

מתנשקים בלהט כאילו זאת להם הפעם הראשונה, ללא בושה ובהתעלמות מוחלטת ממני ומהמצלמה …
ומעל יושב לו אלוקים ושולח משב רוח נעים .