הפחד והאהבה לא יכולים לדור ביחד .
הפחד ממלא אותנו ולאהבה אין מקום להכנס .
מיידד ישב מולי וסיפר לי על פחדיו .
היה מקסים להביט בו מהצד,
מדבר על פחדיו בגוף ראשון כאילו הם חלק אינטגרלי ממנו .
כשאלתי את מיידד ממה הוא מפחד
התכנס הוא לתוך עצמו ושקע בעולמו.
מבטו נעלם בפינה דמיונית ברצפה ונשימתו נעשתה עמוקה .
אני במבטי מנסה לחדור לתוך נבכי ליבו של מידד,
תוך שהוא בוהה לתוך תוכו.
תוך כדי מחשבה שמעתי את מידד מזמזם את השיר הידוע "כל עולם כולו"
הוא לא הכיר את המילים במדוייק אולם המנגינה זומזמה מפיו בבטחה .
זה היה רגע מעולה .
גם אני בראשי התחלתי לזמזם את השיר " כל העולם כולו גשר צר מאוד".
בעודי נמצא בתוך המנגינה והשיר מתנגן ברגע על ידי מידד,
המשיך מידד את המילות השיר ואמר " והעיקר לא לפחד כלל".
ואני בתוך תוכי נפעמתי מהדברים,
אולם מידד המשיך ואמר הכיצד אפשר בכלל?
הכיצד אפשר לא לפחד ?
הרי הפחד שוכן בתוכי הוא שם הוא מונע ממני דברים.
מיידד בן 28 סטאגר לראיית חשבון,
בחור מקסים עם חיוך שובה לב.
הוא ישב מולי ואמר בבטחה אולם בכאב עצום .
הפחד ואני חברים טובים אנו הולכים ביחד כבר עשרות שנים.
אני מכיר אותו מהיום שנולדתי .
אני מכיר אותו שם מאז ומתמיד.
אני ישר נדרכתי.
איך שאני שומע מילת הכללה:" מאז ומתמיד","מהיום שנולדתי", "עשרות שנים"
אני ישר עוצר לבחון למה?
איך זה שהוא תמיד היה שם?, מה היה בהתחלה?. האם לא ראית משהו אחר? .
התחלתי למקד את מידד על ציר הזמן על מנת לשים את היד על היום הקובע .
ומידד החל לזמזם את השיר " כל העולם כולו .."
נתתי למידד את הזמן .
נתתי לו להיכנס לתוך תוכו, לעצמו.
להסתכל בפנים, לעומק, למחשכים .
ומידד ירה "אין דבר כזה אהבה".
אני מפחד מבחורות.
אני מפחד להפגע.
אני מפחד להרגיש.
אני מפחד לחלוק .
אני מפחד לאהוב .
אני חיפשתי את מידד, אולם הפחד הוא זה שדיבר מגרונו.
פחד מהו ?
תאוריות רבות ניסו להסביר את הגורם לפחד. העולם הפסיכולוגי והזרם ההתנהגותי-קוגניטיבי שבתוכו הגיע למסקנה כי תחושת הפחד נובעת כתוצאה מניסיונות שליליים שרכשנו במהלך חיינו .
החוויות שרכשנו היו חוויות שליליות, אשר מונעות מאיתנו היום לנסות .
אנו מבצעים בתת מודע שלנו העתקה, אנו מעתיקים את החוויה השלילית "ההיא" ומעבירים אותה בהעתק והדבק לכל סיטואציה דומה המוכרת לנו או הנראית זהה .
התאוריות הפסיכודינאמיות מסבירות פחד על ידי תסביכים לא פתורים, כגון בגידה או ביטול נישואין, אכזבה קשה מחבר, בגידה של הורים וכולי ….
כאשר בכל פעם הפחד מזהה תסמין או משהו בחוויה הדומה הוא נכנס לפעולה על מנת להגן עלינו מפגיעה .
אכן הפחד מונע פגיעה, הוא מונע מאיתנו לעשות מעשה אולם בשורה התחתונה אנחנו נפגעים כתוצאה מחוסר העשייה .
כאן התחלנו לחפש אצל מידד מה מפחיד אותו במערכות יחסים.
התחלנו על ציר הזמן…
החוויה הראשונה מהילדה המקסימה בגן היתה מעולה.
הוא זוכר אותה קראו לה חני היא היתה מקסימה עם קוקיות הוא כ"כ אהב אותה .
"אהב" שאלתי בפליאה ?
כן אתה יודע אהבה של ילדים אמיתית ותמה בלי משחקים ומניפולציות .
כ"כ דאגתי לה ושמרתי עליה מהילדים האחרים .
ואז הגיעה הפגיעה ……
רגע שניה ומה היה בתווך עד הפגיעה? .
מידד לקח נשימה עמוקה ולא הגיב
הוא רק נשם בכבדות .
לא היה כלום.
אהבתי אותה.
זאת היתה אהבה לא ממומשת שליוותה אותי הרבה שנים .
בתיכון היתה את מאיה .
היא בגדה בי .
עם החבר הכי טוב שלי במחנה של הצופים .
הרחתי שמשהו שם לא טוב .
ואת ראיתי אותם בתוך האוהל שלנו .
שניהם ביחד באמצע "משגל"
הם אפילו לא עצרו להתנצל הם היו נבוכים.
אולם כשהלכתי משם, אני בטוח שהם המשיכו כרגיל .
אפילו לבוא אחרי הם לא באו .
ומשם אני סיימתי עם בחורות .
כל מה שאנחנו עושים בחיינו מבוסס על פחד. בעיקר האהבה. (- מל ברוקס(
אני לא מוכן להיפגע בשנית.
כל י"א הסתובבתי אבל וחפויי ראש .
כל התיכון ובי"ב סירבתי לצאת עם בנות .
לא יכולתי לשאת את הדבר.
איך מאיה שלי עושה לי כזה דבר .
למה ?
היא תמיד טענה שאני האחד והיחיד שלה .
אז כנראה שאני לא מספיק ראוי, יתכן ואני לא מספיק טוב.
אז למה לנסות .
וכאן ירד למידד האסימון .
והוא התכווץ בתוך תוכו .
אין עונש גדול יותר בחיים מאשר שהאדם יחיה בתוך פחדיו שלו .
הפחד שלנו כבני אדם הוא הגורם אשר נוטל את זיו החיים ובמיוחד את תחושת הרגש שאנו כ"כ רוצים לחוש, את הרגש החיובי ולא השלילי.
על מנת למנוע פגיעה אנחנו מונעים את ההרגשה את התחושה .
אל תברח מפני הפחדים שלך, תמיד רוץ לעברם. (- רובין שארמה)
כאן היה צורך להתחיל ולפעול ברמה ההתנהגותית-קוגניטיבית
התהליך עצמו יקנה למידד את היכולת לחוות חוויות שונות אחרות.
את היכולת להביט אל הפחד ולא מנקודת חולשה .
ואז לחזור ולהביט באהבה ולא ממקום של טראומת הבגידה .
כי לאהבה פנים רבות לה.
אולם לעיתים זיכרון או טראומת העבר יכולה לצבוע לנו את החיים בצבע אחד.
בשחור .
אולם חשוב עד מאוד לראות גם את היופי וההרמוניה שיש באהבה .
מידד היה כעת בשלב הצביעה,
הוא התבקש לנסות לאט לאט לצבוע את חיי אהבתו
בצבעים מרגיעים וטובים .