לפרטים התקשרו
052-3989144

זוהר בת 38 והיא אישה מוכה .

אתם בטח תצפו לשמוע על משפחת מצוקה או על סימנים כחולים ומשטרה אולם לא כך הוא הדבר ישנה אלימות שלא נראה בה סימנים חיצוניים .

אולם המכות הפנימיות גדולות מנשוא .

כלפי חוץ היא נאה ויפה, היא מחייכת כלפי חוץ אולם בתוך תוכה היא כבויה .
זוהר הגיע ממערכת יחסים אשר נסתיימה והיא לא היתה כנראה מוכנה לכך. היא עדיין לא ידעה הכיצד לעכל את ההרגשה, כבר שוב נכנסה למערכת יחסים חדשה .תמונות-סיגל-002-Small

זוהר כנראה לא מספיק חשבה, היא כנראה עשתה מעשים ללא בשלות או שלמות מלאה.
זה התחיל מכך שהיא לא מספיק נתנה את הדעת על משמעות הנישואים או החתונה וישר נשאבה אל מקום בגלל שהחברה רצתה או לחצה .

היא עשתה את הדברים בלחץ המשפחה והחברים, הצורך לא להיות לבד, היא עשתה זאת בשביל הילדים, היא עשתה את הדברים בשביל כולם חוץ מאשר בשביל עצמה.

לאחר תקופה שהיתה כל כולה רצופה באושר ועינוגים,סקס זמין ובילויים מטורפים, בלילה הראשון לאחר החתונה היא חטפה את סטירה הראשונה וזה קרה עוד בליל הכלולות הראשוני שהם עדיין באופוריה של המסיבה .
אולם זאת היתה הסטירה הפיזית הראשונה, אחריה לא הגיעו נוספות ורבות, זוהר לא היתה מוכה פיזית אולם ההלקאות הנפשיות שקיבלה היו רבות מנשוא. .

זוהר ספגה התעללות רבה והיא לא יכלה לשאת את ההשפלה, אולם היא לא יכלה לעזוב מה יגידו השכנים? ומה תגיד הסביבה וזאת היא לה הפעם השנייה שהיא מפרקת משפחה .
וככה עברו להם הימים והיא הרגישה מושפלת ודחויה היא היתה עקרת הבית, המנקה, המכבסת וללא כל פרגון או אהבה .

אלימות מילולית במשפחה הינה תופעה חברתית כאובה מאוד בחיי החברה הישראלית ונמצאת בכל שכבות האוכלוסייה ללא

הבדל דת, מוצא, השכלה, תפקיד או מעמד חברתי היא נמצאת בזוגיות או בנישואים, היא נמצאת בקרב זוגות צעירים או זוגות שעשרות שנים מנהלים מערכות יחסים .

אלימות מילולית מפוררת את האדם כישות עצמאית והן את המשפחה בכללותה. האלימות המילולית משפילה אדם ומדכאת את יצרו ויכולתו היצירתית והן את המשפחה אשר חווה את הדברים. המשפחה חווה את הצעקות המילים הקשות , הקור , הנוקשות וחוסר הפרגון או האהבה .גם אם אנו לא שמים לב לדבר הילדים, המשפחה, ההורים, והחברים שמים לב לכך בדברים הקטנים .

לאלימות הפיזית ישנם השלכות רבות נוספות והם באות לידי ביטויי גם בהתנהלות הכלכלית של המשפחה והן ברמה המינית אשר בה הדבר בא לידי ביטויי בריצויי הצד הכופה תוך הרגשת גועל נפש אחד גדול מהאינטימיות שנכפתה על הצד אשר מרגיש כי "מתעללים" בו ובגופו .

אלימות מיסודה הינה התנהגות אשר ניתן יהיה בקלות לראות כי הצד המתעלל נוהג בכוח פיזי או מילולי על מנת לכפות את רצונו או להרוויח על חשבון "האחר" וזאת תוך התעלמות מוחלטת מצורכי בן/בת הזוג .

זוהר ישבה מולי ורק בכתה היא ציינה לילות שלמים ללא שינה, לילות שלמים שרק רצתה שהכול יסתיים, לילות שלמים של בכי על מר גורלה, ימים שלמים שבהם ישבה בבית וידעה שהשקט ,

השלווה והחיוך שהיה לה יסתיים עת הוא יגיע הביתה, לעיתים קרובות היה הדבר קשה מנשוא כשאלי היה נכנס הביתה הוא היה מתעלם, יוצא לגינה ונכנס בשעת לילה מאוחרת בלבד והיא כאילו לא היתה שם, כל מטלות הבית והילדים ( כולל הילדים שלו ) בוצעו על ידה .

זוהר חשה בדידות, היא היתה אומללה,זוהר ניסתה לרצות את אלי בכול מאודה היא אפילו היתה מוכנה לסקס בכול שעות היום לפי רצונותיו גם אם היא לא ממש רצתה, והכול על מנת לרצות אותו .

זוהר מודה שהיא בכלל לא נהנתה היא חיכתה שאלי "יגמור" והיא תוכל לחזור לצד שלה במיטה, אולם היא היתה מוכנה לעשות הכול ולו רק לקבל טיפת אהבה,טיפת חום, גם אם הוא לא באמת היה קיים .

זוהר הודתה כי היא חשה אשמה בכול התהליך, איך היא לא מצליחה לשקם את מערכת היחסים, איך היא "אישה הרעה" מה היא עשתה לא בסדר ? , היא הרגישה כי היא חסרת ביטחון עצמי.

אלי כך טענה טרח להוריד לה את האני שלה ולדרוך עליו עד עפר .
זוהר ניסתה לרצות אותו ואת הסביבה היא היתה אישה למופת וערכה הכול בשביל כולם ,

זוהר ניסתה להכין לאלי את המטעמים שהוא אהב גם אם טען שהם מגעילים לחלוטין, זוהר עמדה ושירתה את אלי וחבריו שבאו לביתם לראות משחקי כדורגל והיא עמדה במטבח והכינה להם ארוחה .
היא אף פעם לא היתה חלק מהמסיבה היא תמיד היתה העוזרת הקטנה.
המשפחה שלה ההורים ראו ושתקו ולא הוציאו מילה, החברים ראו ולא ניסו להניע אותה למעשה של עזיבה ( כך היא מספרת בדיעבד ) .
זוהר לא האמינה שהיא בכלל שווה משהו, היא היתה עסוקה בנתינה לילדים ולבעלה ולא בעצמה, היא חשה או "חיפשה " אהבה, ובאותה נשימה היא שנאה את בן זוגה בכול ליבה .
לפעמים בלילה היא התפללה לאלוהים שיהרוג אותו או שיעניש אותו על מעשיו,

אולם ידעה כי כבר בבוקר יחזור הכול מהתחלה .
זוהר לא יכלה לענות על השאלה מה השאיר אותה במערכת היחסים ועוד 6 שנים .
הילדים סבלו והרגישו את הכול, הם שמעו את הצעקות וראו את המילים הקשות, הם לא זכו לקבל חום ואהבה הרגישו כילדים סוג ב' ,תמיד היה פער בין הילדים שלו לילדים שלה .
ההבדל בין הילדים שלו לילדים שלה "שיגע" אותה אולם היא החליטה לוותר בשביל שלום הבית והאהבה שלה אליו .

אהבה לא בטוח שהיתה שם אולם צורך עז שיהיה שם מישהו ולא משנה מי .
זוהר בכול מאודה רצתה אהבה וגם במחיר של הסבל הנקודתי ובהתנהגות ה"אלימה" שלה זכתה .
זוהר "זכתה" לשמוע משפטים קשים כגון " את חכמה יותר מדי זאת הבעיה שלך",

"אם לא היה לך כ"כ הרבה שכל זה היה יותר טוב" ,היית אישה נורמאלית.

"אם את רוצה ללכת את מוזמנת את לא מאיימת" . אולם זוהר לא הלכה היא נשארה.
אז נשאלת השאלה מה השאיר את זוהר או כו לאישה אחרת במערכת היחסים הנוכחית ?
ברור לנו כי אם היתה מגיעה חברה לזוהר ומספרת לה על המקרה,

תשובתה של זוהר היתה חד משמעית תקומי ותעזבי, אולם זוהר לא מסוגלת ולמה ?

לתופעה ישנם כמה וכמה הסברים עיקריים :

1. פחד מהלא נודע :

לפעמים האלימות המילולית היא המוכרת וידועה אולם מה קורה שם בחוץ ?

מה לחזור לעולם הדיטים ? להתחיל את הכול מהתחלה ? למי יש כוח !!

כאן לפחות יש את המוכר והידוע, פעמים רבות נשמע משפטים כגון: "כולם אותו הדבר" ,

"למה להחליף חמור בחמור " ההשלמה העצמית עם המקרה מביאה את הנשים לשיתוק התנהגותי אשר מונע מהם כל תהליך .

2. פחד מהתדמית השלילית :

"לא נעים" כך סיפרה זוהר שידברו עליי בחברה, מה יגידו השכנים או ההורים של הילדים בגן ?,זוהר מוכה מילולית על ידי בעלה!!!.

איזה אישה היא ,מעניין מה היא עשתה שמגיע לה את זה ? למה לעשות את זה לילדים ? להורים?

אחרי הכול יש להורים חוג חברים, חברי סלון ואלפיון עליון,

השכונה בישוב יוקרתי, מעמד וכסף ועבודה ולהם יש "ילדה מוכה " איך יכול לקרות כזה דבר .

3. אהבה שנאה :

היו רגעים שזוהר טענה שהיא היתה בעננים, כמה סנטימטרים מעל פני הקרקע "

התהלכה לה באופוריה של אהבה ואז באה שוב הסטירה או המילה הפוגעת ושלחה אותה שוב לרצפה עם "בוקס" בבטן

( ולא פיזית מילולית בלבד) .

היו רגעים שהיא התחננה שימות והיו רגעים שבמילה אחת קטנה הוא קנה ושבה את ליבה.

וכך היא נעה על הציר בין השנאה לאהבה,

היו מעשים שבהם הרגישה מושפלת והתנהגותו הפוגעת של אלי צרבו בבשרה עד כאב

ואז היו רגעים שאלי ביקש סליחה,הוא הביע חרטה ובקשת סליחה על מעשיו ועל חוסר הבנתו את הדברים.

זוהר כל הזמן תרצה את זה בכך שהא מרחמת עליו כי הוא הלום קרב,הוא מסכן, הוא אומלל
הוא לא אשם, הוא יהיה בסדר אני מאמינה,

הוא בתקופה קשה, הוא מסתגל להכול
מהתחלה …… זוהר תמיד ראתה את השלב שבוא הכול ישתנה ,היא האמינה שהכול
ישתנה היא מודה שהיא נתלתה בתקווה שאולי הכול ישתנה ויהיה טוב והאהבה תפרח
אולם בפועל כלום .

4. האשמה :

בראשה של זוהר עברה המחשבה כי היא האשמה,

זה בגלל שהיא לא אישה מספיק טובה, זה בגלל שהיא לא נראית טוב,

שהיא לא מספיק רזה, שהיא שמנה, שהיא לא האישה האידיאלית,

שהיא אולי טיפשה מדי או חכמה מדי, דברנית או שתקנית, מתערבת או וותרנית יתרה על המידה.

שאולי אם לא היתה מתערבת או שותקת זה לא היה קורה,

שאם לא היתה מבקשת לא היתה מרגיזה אותו,

שאם היתה עושה את מה שביקש בזמן הכול היה נראה אחרת.

שאולי לא עשתה מספיק כולי וכולי .

בכך לקחה זוהר אחריות על האלימות של בעלה, לקיחת אחריות שבינה לבין המציאות אין כל קשר.

זוהר הרגישה אחראית על לקיחת ההחלטה,

זאת היתה לה הדרך היחידה שיכלה להרגיש את שכרון האחריות שיש לה ביד היא לא חשה יותר הקורבן אלא המחליטה !!!

אני האשמה.

נשאלת השאלה האם זה המקום הנכון ?

האם זה המקום שבוא היתה יכולה זוהר להתהדר במילה אני האחראית אני האשמה ?

5. תדירות ההתעללות:

בדרך כלל ,לא יוכל האדם אשר מהווה המטרה להתעללות לשים לדברים סוף.

לכן יהיה כאן מעגל שירחיב את עצמו ככול שיעבור הזמן.

בתחילה ההתעללות היתה בבית כאשר הילדים לא בסביבה,

בהתחלה זוהר טענה:"שהיו הילדים בסביבה היא ביקשה יפה שיפסיק, עשה אלי כמבוקשה".

בשלב מאוחר יותר אלי לא הבחין במצב והמריבות וההשפלות היו כאשר הילדים ישבו בסלון וראו טלויזיה.

אלי השתלח בה בלשונו העוקצנית בכל עת.

הדבר גלש החוצה שיצאו מהבית גם אצל ההורים או במסיבה אצל חברים.

אז הסביבה התחילה להרים גבה,

היא מאוד התביישה מההורים שלה שראו את אלי יושב בסלון וקורא עיתון בעוד היא "מפרפרת" עם חמישה ילדים,

שביקשה עזרה הוא אמר לה : " תסתדרי לבד" .

את הסיפור של זוהר מספר בן זוגה החדש שייקה .

שייקה צריך להתמודד כעת עם הסיטואציה החדשה,

הוא מספר כי הוא חווה את כול אותם טראומות שהביאה עימה זוהר .
הוא מספר על לילות עם נדודי שינה, לילות של הזיות מצידה וחלומות בעתה, סיפורים וחוויות שאותם היא מספרת לו ואשר הוא מנסה בכול עת להוריד מעל ליבה .

הוא מספר כי הוא לא יודע הכיצד להתמודד עם כול המידע הזה,

מצד אחד ליבו נשבר בקרבו ומצד שני הוא לא בטוח שזה הדבר הנכון להישאר עימה ולשאת את החוויות הקשות שלה,

אולם לא בגלל סיטואציה כזאת עוזבים מערכת יחסים .
אולם הוא לא יכול/יודע הכיצד להכיל את כל המידע הזה .

הוא גם חושש מההשלכות שהיו לזוהר עם החוויות מהעבר על העתיד שלהם .
שייקה מספר כי לעיתים תכופות יש לזוהר התפרצויות זעם עליו אשר אין הוא אשם בהם כלל .
לפעמים מילה אחת טובה שאמר לה נפלה על הרגשה לא נעימה מהעבר או משהו שהיה מוכר לזוהר כסוג של השפלה,

אז הוא זוכה למנת קיטונות של כעס ואחרי זה של עצב ובכי .

זוהר בהתחלה לא רצתה לספר כלום בפגישותינו הבודדות,

אולם שייקה סיפר לי את העיקר בפגישות האישיות שלי עימו,

אז בפגישות המשותפות לא היה מנוס וזוהר החלה לגולל את אשר על ליבה בשביל שייקה ובשביל עצמה

על מנת להוריד את המשא הכבר מהלב .

"ירח הדבש " נגמר מהר, הרגשת השפחה כהגדרתה היתה מהירה מאוד,

היא היתה העוזרת היא עשתה הכול בשבילו, הוא היה "המלך" בבית .

היא טענה שציפתה לשותפות מלאה אולם זכתה להרגשת נחיתות .

היא תמיד היתה במקום השני, לא מעט פעמים זכתה לשמוע את המילים " את לא שווה ".
היא ציפתה להיות אשת חייל והיתה בסך הכול שמרטפית ומנקה .

לא רק שלא זכתה לקבל מחמאות מבעלה, אפילו זכתה לשמוע את הדבר שלה היה הכי קשה והוא:
"לא מגיע לך שישירו לך את אשת חייל בליל שישי ליד השולחן,

את לא שווה כלום, לא אישה ולא חיל, מפגרת אחת, תקשיבו ילדים" .

שעות של עבודה במטבח והכנת הילדים לשבת נפלו לתהומות העצב בין רגע, אולם לאחר הארוחה שאלי רצה סקס היא עשתה זאת בשמחה כי רק שם יכלה לזכות לטיפה אהבה .

וגם באמצע הלילה שהוא העיר אותה עשתה זאת שוב, ובבוקר לפני שהלך לתפילה ….
גם הסקס היה מגעיל כך טענה, ושייקה התכווץ בתוך תוכו על הכורסא .

זוהר טענה כי היא היתה עושה את כול שביקש אלי,

כאן לפחות טענה היתה לה נחת כי הוא טען שהיא עושה את "העבודה" מעולה.

אולם זוהר כל שרצתה זה שהאקט יגמר,

היא לא נהנתה כלל היא עשתה זאת בגלל מחויבותה לבעלה ולא מעבר לכך .

זוהר היתה מישהו אחר, גם לאחר לילה של השפלה ולאחר מילות קשות והתעלמות מוחלטת היתה נכנסת למיטה עם אלי מקיימת עימו יחסי מין בחוסר רצון עז ואז הולכת להתקלח על מנת "להתנקות".

שייקה כבר שמע את הסיפורים הללו להערכתי כבר כמה פעמים אולם הוא שוב התכווץ על הכורסא ולא היה יכול להכיל את הסיפור

זוהר המשיכה כי ההתעללות היה גם כאשר שכבה חולה במיטה קודחת מחום, אלי לא טרח לטפל בילדים במקומה, היא עשתה את כול המטלות תוך שהיא קודחת מחום .

ההשפלות היו גם בסופר עת קרא לא מטומטמת ליד כולם,

זוהר הרגישה כאילו קבלה "בוקס" לבטן.

את המשפטים הקשים אמר לה גם ליד ההורים שלה בפסח סביב השולחן שאמר לה אני עסוק לא יכול לעזור לך עת ישב וקרא עיתון על הספה .
באירועים חברתיים הוא היה עם החברה והיא עם כוס תפוזים ביד.

הוא היה הולך עם החברה וצוחק ונהנה והיא היתה נעמדת בחוץ וכאילו נהנית מהאוויר הפתוח .
גם בביתה שלה הרגישה זרה.

זה היה הבית שלהם אולם היא לא הייתה שייכת.

לעיתים עת הגיעה מהעבודה ואלי כבר היה בבית לפניה, לא היה טורח אלי כלל להקים את עצמו מהמחשב או מהטלויזיה בעוד לילדים יש צרכים אולם הם יכולים לחכות עד שזוהר תחזור.

זוהר היתה נכנסת ישירות למטלות הבית.

זוהר טענה כי ככול שעבר הזמן הרגשתה היתה כי היכולת שלה לשלוט בחייה הלך ופחת אולם לא היה לה הכוח לעזוב.

היא הרגישה כקורבן היא ידעה את הדבר אולם חששה לקום ולעזוב ולא ידעה מה לעשות.
כולם ראו אולם כולם שתקו וגם זוהר שתקה ולא ספרה דבר .

זוהר מספרת עוד על כך שכאשר היתה חולה ושכבה במיטה,

ביקשה כי יעזור לה ויטפל בה או ייקח אותה לרופאה הוא היה מתעלם ,

היא היתה צריכה להכנס לרכב ולנסוע למרפאה מרחק של חצי שעה ונסיעה לפחות כשהיא עם 40 מעלות חום .
גם כאשר חזרה הביתה היתה צריכה לטפל בילדים שביקשו ארוחה חמה ולא להיכנס למיטה כמו שמתבקש ולנוח כפי שהמליצה לה הרופאה .
גם בחגים היתה רוטינה קבועה שהוא היה נוסע להורים שלו במושב עם הילדים שלו והיא היתה נוסעת להורים שלה .
זה לא קרה כל חג אולם היו לא מעט חגים כאלה,

תאמת היה לה כיף שהיא בלעדיו אולם תמיד הסביבה הרימה גבה,

ההורים שלה לא שאלו או אמרו מילה ועל כך היא לא סולחת להם,

העיקר שיש לה מישהו וגם אם הוא לא "המציאה" הכי גדולה,

כי מי ייקח אותה במצבה הנוכחי .
גם החברים ראו ולא אמרו כלום, ועל כך היא לא סולחת להם .

התירוצים שהיא סיפרה לכולם היו: אלי מעדיף את המניין של בית אבא",

הנוסח שלנו שונה לו בחגים.
אולם בתוך תוכה ידעה מהי הסיבה האמיתית,

היא הגעילה אותו, הוא היה שמח שהיא לא תהיה בסביבה ואם כן אז רק במיטה .
זכורה לזוהר חוויה מאוד קשה :

כאשר רצתה חום ואהבה, חיבוק טיפה מגע עת היו הם בחופשה בלי הילדים שפוזרו אצל חברים.

אלי היה חסר סבלנות וטרח לסנן : "את רוצה סקס בשביל זה לקחנו חדר במלון, בואי נעלה" .

וכך נפנף אותה מעליו בעוד היא ראתה את הרגע כקסום ורומנטי לחלוטין .
זוהר ניסתה להציע לאלי ללכת לטיפול זוגי, אולם אלי טרח להגיד לה כול הזמן כי הבעיה נמצאת אצלה.

זוהר היתה נוסעת לפסיכולוגית שלה מרחק 40 דקות

( על מנת שבטעות לא יכירו אותה ויספרו לכולם שהיא הולכת לטיפול ).

אולם היא לא הצליחה לטפל לא בה ולא במערכת הזוגית שלהם.
זוהר הגיע אליי לאחר שכבר נכשלה עם "מטפלת" אחת וביקשה עזרה,

הישועה הגיעה מבן זוגה החדש, אשר הוא זה שהרים את הכפפה .
שייקה היה זה שהשכיל להבין שישנה בעיה עמוקה אשר עליהם כזוג לטפל בה,

כי אם לא אזיי מערכת היחסים שלהם הולכת להתפרק כמו קודמתה והוא זה שהביא את זוהר אליי .
התהליך לא קל בכלל לכולם, אנו עובדים בצורה משולשת על הדברים :

• אנו עובדים עם שייקה לבד על מנת להקל עליו את ההכלה של הדברים ואת ההתמודדות עם הסיטואציה והסיפורים אשר זרים הם לו לחלוטין .
• אנו עובדים עם זוהר בנפרד על מנת להבין את צפונות ליבה. בשיטת הפרד"ס גילינו כי רב הנסתר על הגלוי בחייה ובמודע שלה . ואנו מנסים לבודד כל מרכיב בנפרד .
• הכי חשוב אנו עובדים ביחד— זוהר שייקה ואני, וזאת על מנת לבסס את הזוגיות המתהווה על מנת לתת לזוהר כר פורה ואמפטיה, יכולת לשתף וליפול במידת הצורך.

חשיבות הזוגיות לתהליך הליווי האישי מאוד חשובה ומהווה כר להצלחה .


כתיבת תגובה


  • בחן את הזוגיות שלך כבר עכשיו!
    "ככה זה שיש שניים"-
    ערכה לאבחון זוגי מתנה!

    מייל *
    שם
    טלפון
    תאריך לידה /
    יום נישואין /